חורף חם: הצעות החוק הסביבתיות שמחכות לח"כים |
||||||
| 11/10/2010 | ||||||
מושב החורף של כנסת ישראל ייפתח היום ולרגל האירוע החגיגי אדם טבע ודין מגיש לכם את רשימת החוקים הירוקים והסביבתיים המונחים על שולחנה של הכנסת. בכל אחד מהחוקים אנו משווים את המצב בישראל לזה הנהוג בעולם ובודקים מה מצבו של החוק, מה עלותו למשק הישראלי ובעוד כמה זמן הוא ייושם. במדינה קטנה כמו ישראל, כאשר אנו רוצים לשמור על השטחים הפתוחים וטוענים כל הזמן שאין איפה לבנות או שנאבקים בתכניות בנייה על שטחים פתוחים, חשוב ביותר ל"שחרר" שטחים מזוהמים לבנייה כדי שהשטחים האיכותיים יפסיקו להיות מאוימים. המהפכה תתבטא גם בהטלת האחריות – קודם כל על המזהם (בחלק גדול מהמקרים משרד הביטחון וגופי מדינה נוספים), ואחריו על בעלי הקרקע והמחזיקים בקרקע. איפה הוא עומד? המשרד להגנת הסביבה מעכב את קידום הצעת החוק הפרטית בנימוק של הכנת הצעת חוק ממשלתית. בעבר יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה גם קבע שאין להמשיך עם קידום הצעת החוק שלנו, עד שלא תוגש הצעת החוק הממשלתית. כמה הוא יעלה למשק? העלויות של חוק כזה הן אדירות, כיוון ששיקום קרקע מזוהמת הוא תהליך יקר מאד. הצעת החוק שלנו כוללת הקמה של קרן שתמומן בחלקה על ידי המדינה ובחלקה מהיטלים שיוטלו על מזהמי קרקע פוטנציאליים (חברות דלק, תעשיינים העושים שימוש בחומ"ס וכד'). על סמך הניסיון העולמי, הצעת החוק שלנו כוללת גם מנגנון של תמריצים כלכליים לביצוע פעולות וולונטריות לשיקום קרקעות. איך אנחנו ביחס לעולם? אנחנו בפיגור אחרי העולם. במדינות מפותחות במערב ישנן כבר במשך שנים רבות תכניות לאומיות להתמודדות עם תופעות זיהום הקרקעות. העובדה שאצלנו הנושא נותר ללא מענה היא שערורייתית, במיוחד עקב המצוקה הגדולה שיש לנו במשאבי קרקע ובמים. תקנות חופש המידע איפה הוא עומד? הצעת חוק חופש המידע (תיקון - מידע על איכות הסביבה והגברת השקיפות), התש"ע-2010, הונחה על שולחן הכנסת על ידי חברי הכנסת דב חנין, כרמל שאמה, משה גפני וח"כים נוספים בתאריך 19.7.2010 ותקודם במושב הנוכחי. כמה הוא יעלה למשק? סוגית העלויות משתנה מרשות לרשות - יש רשויות שעד היום לא היה להן אתר אינטרנט, ולכן נדרשים מאמצים אפילו בהיבט הבסיסי הזה. מעבר לכך, מדובר באיסוף מידע והצגתו בכל הנוגע לפליטה של חומרים לסביבה, כולל התייחסות למספר קריטריונים, ביניהם האם הפליטה לסביבה הייתה ברמה החורגת מהתקן וכד'. איך אנחנו ביחס לעולם? גם כאן אנחנו כמובן בפיגור רציני ביחס לעולם. במדינות מתקדמות שקיפות היא כבר דבר לגמרי מובן מאליו, ומדברים במושגים מתקדמים יותר, כגון מעורבות ציבור ו"משילות" שכמובן מבוססים על נגישות רחבה למידע. הצעת חוק האריזות איפה הוא עומד? החוק הינו תולדה של הצעת החוק הפרטית שניסחה אדם טבע ודין והובילו חברי הכנסת דב חנין וניצן הורוביץ. החוק הממשלתי אימץ את כל עקרונות ההצעה הפרטית ועבר קריאה ראשונה במליאת הכנסת בתאריך 21.6.09 והוא נמצא עתה בדיונים בועדת הכלכלה לקראת קריאה שנייה ולאחריה שלישית. השר להגנת הסביבה מקדם את החוק במרץ, אולם יש להקפיד הקפד היטב שלא תחול נסיגה בישורת האחרונה ולא ינטשו שני עיקרים חשובים ביותר: כמה הוא יעלה למשק? עלות החוק מוערכת בכ-200 מליון שקלים בשנה. אולם, בניתוח עלות תועלת שנערך ע"י מוסד שמואל נאמן שכלל גם את העלויות החיצוניות והתועלות הכרוכות בהן נמצא שתועלתו הכלכלית של החוק גבוהה מהעלות הכרוכה בישומו. איך אנחנו ביחס לעולם? בישראל ממוחזרים רק כ – 13% מהפסולת בעוד 87% מועברים להטמנה תוך גרימת נזקים סביבתיים רבים. בכמה ממדינות אירופה, תמונת המחזור היא הפוכה: 60% – 80% מחזור וחלק קטן בלבד להטמנה. הצעת חוק מים אפורים איזו מהפיכה החוק יחולל? היקף המהפכה תלוי בשאלה אם נצליח להחזיר לחוק את האפשרות להכיל בתוכו גם בתי מגורים. כעקרון, החוק מטיל חובה על כל מבנה חדש להיבנות מראש עם מערכת למחזור מים אפורים. הוא גם מאפשר לבתים קיימים לעשות שימוש חוזר במים אפורים, מה שאסור היום במרבית המקרים. החוק גם מציע מסגרת אכיפה ופיקוח על מערכות אלו על מנת לשמור על בריאות הציבור. איפה עומד החוק? הצעת החוק אושרה בקריאה טרומית והועברה לשולחן של ועדת הפנים והגנת הסביבה. דיונים בתוכנו צפויים במושב הקרוב של הכנסת. דרישות משרד הבריאות מקטינים את היקף החוק ומצמצמים את האפשרות לעשות שימוש חוזר במים אפורים במגזר הציבורי ובעסקים טיעוני רישוי בלבד. כמה הוא יעלה למשק? עדיין לא קיים מודל כלכלי, אבל סביר להניח כי רוב ההוצאות יהיו על חשבון הצרכן שעושה שימוש חוזר מים אפורים, בהנחה כי החיסכון במים לאורך מספר שנים יחזיר את ההוצאות בהתקנות מערכות המיחזור. איך אנחנו ביחס לעולם? יש מדינות בעולם – חלק ממדינות ארה"ב, אנגליה, יפן, גרמניה, אוסטרליה ועוד שמאפשרים שימוש חוזר במים אפורים במגזר הביתי ואף מעודדים זאת. יש מדינות אחרות כגון קנדה שעדיין נמצאות בשלב ההבחנה – ובודקים באמצעות פיילוטים אם אפשר לעשות שימוש חוזר ובאיזה תנאים מבלי לסכן את בריאות הציבור. אנחנו בשלב דומה – יש מספר פיילוטים לבחינת העניין, והדברים מתקדמים מאד לעט. הצעת חוק השקיות איפה הוא תקוע? בעקבות התנגדות משרד האוצר והמשרד להג"ס, נערכו תיקונים מפליגים בחוק והוא שונה תכלית השינוי. הצעת החוק הנוכחית אשר עברה קריאה ראשונה קובעת שאסור יהיה לשווק שקיות פלסטיק, זולת אלה שיקבעו במפרט שיקבע ע"י השר להג"ס. כלומר, המרכיב העיקרי, חובת תשלום על המשתמשים בשקיות ויצירת תמריץ להפחתה, הוצא מהחוק ובכך נעקר ממנו לבו. יתרה מכך, המפרט המגדיר אילו שקיות מותר לשווק טרם נוסח, וספק רב בידינו אם ניסוחו יצליח לחולל את מה שראינו לנגד עיננו מלכתחילה. החוק עומד וממתין כבר חודשים ארוכים בבושת פנים. תחילה המתינו ליצירת תקן ישראלי לשקיות אשר אמור להוות בסיס למפרט שיקבע השר בתקנות, אולם כעת, גם כאשר הושלם התקן הישראלי איש איננו מזדרז לקדם את הצעת החוק. כמה הוא יעלה למשק? בנוסחו הנוכחי העלות למשק איננה משמעותית אך גם התועלת הסביבתית מוטלת בספק. בנוסח הראשוני, הייתה צפויה עלות למשקי בית שלא היו משנים את דרכיהם וחוסכים בשקיות, אולם הניסיון באירלנד לימד שמשפחות רבות הפסיקו כמעט לחלוטין (93%) את השימוש בשקיות פלסטיק וכך נמנעו מתשלום כלשהו. יתר על כן, כספי ההיטל שהוטל באירלנד נאספו בקרן ייעודית שמטרתה עידוד הניקיון ברשות הרבים ומחזור פסולת. תיקון לחוק חופש המידע איפה הוא עומד? הצעת חוק חופש המידע (תיקון - מידע על איכות הסביבה והגברת השקיפות), התש"ע-2010, הונחה על שולחן הכנסת על ידי חברי הכנסת דב חנין, כרמל שאמה, משה גפני וח"כים נוספים בתאריך 19.7.2010 ותקודם במושב הנוכחי. כמה הוא יעלה למשק? סוגית העלויות משתנה. מדובר באיסוף מידע והצגתו בכל הנוגע לפליטה של חומרים לסביבה, כולל התייחסות למספר קריטריונים, ביניהם האם הפליטה לסביבה הייתה ברמה החורגת מהתקן וכד'. איך אנחנו ביחס לעולם? גם כאן אנחנו כמובן בפיגור רציני ביחס לעולם. במדינות מתקדמות שקיפות היא כבר דבר לגמרי מובן מאליו, ומדברים במושגים מתקדמים יותר, כגון מעורבות ציבור ו"משילות" שכמובן מבוססים על נגישות רחבה למידע. |
||||||
|
||||||
.jpg)
