סיכום ועידת האקלים 2008: לא הושגה פריצת דרך

החלטות הועדה

הועידה ננעלה בסיכומים הבאים:

1. התחיבות ברורה של מדינות החברות באמנת האקלים להכנס למשא ומתן מואץ בשנה הקרובה, במטרה לתת מענה בינלאומי אפקטיבי למשבר האקלים, שיסתיים בחתימת אמנה בקופנהגן 2009.
2. הטיוטה הראשונה של אמנת קופנהגן תוצג בכנס של המדינות החברות באמנה _UNFCCC) שיתקיים בבון בחודש יוני 2009.
3. הוחלט על הקמת קרן הסתגלות (ADAPTATION FUND) שתהיה ישות משפטית עצמאית, בגיבוי של הבנק העולמי, אליה תוכלנה לפנות ישירות מדינות מתפתחות. (עד כה תמיכה עבור פרויקטים של הסתגלות במדינות מתפתחות נעשתה באמצעות מנגנון ה-CDM).  
4. הושגה התקדמות בנושאים חשובים למדינות מתפתחות כמו: הסתגלות לנזקי משבר האקלים, כלים כלכליים הפצת טכנולוגיות להפחתת פליטות.
5. בשולחן העגול בדרג השרים שהשתתפו בועידה הובעה מחויבות חוזרת להגיע להסדר שאפתני וקוהרנטי שיחתם בקופנהגן 2009.

חבילת האקלים האירופאית

במקביל לועידה בפוזנן התקיימה בבריסל ישיבת הפרלמנט האירופאי שתוצאותיו במסגרת חבילת האקלים האירופאית (PACKAGE CLIMATE  ) דווחו למשתתפי הועידה בפוזנן על ידי חברי הפרלמנט שהגיעו לפוזנן.

ההישג המשמעותי של חבילת האקלים האירופאית הוא ההחלטה על מחויבות להפקת אנרגיה בשיעור של 20% ממקורות מתחדשים (שמש, רוח ואחרים) עד לשנת 2020.

כמו כן, הוחלט על קביעת תקנים לתעשיית הרכב, שיפחיתו בצורה משמעותית את פליטת גזי החממה פר ק"מ, מה שיחייב פיתוח טכנולוגיות יעילות בתעשיית הרכב האירופאית ושימוש בדלקים חלופיים.

                                                                                       אל גור נואם בועידת האקלים בפוזנן 2008

למרות זאת, אירגוני הסביבה הביעו אכזבה מתוצאות הועידה ומחבילת האקלים האירופאית, בעיקר על רקע העובדה שלא הושגה פריצת דרך ולא גובשו צעדים אופרטיביים משותפים בנושאים של הפחתת פליטת גזי חממה ובנוגע לאופן הגשתם של היעדים אליהם מתייחסת מפת הדרכים של באלי.

התחושה הכללית בקרב אירגוני הסביבה עם סיום הועידה היא שמקבלי ההחלטות הותירו את ההחלטות הנוגעות לאופן ישום מפת הדרכים של באלי להמשך המגעים לקראת קופנהגן, ולא הניחו את התשתית האופרטיבית הנדרשת לדרכי ההפחתה (MITIGATION) המשותפות.

בין היתר יש מפנים אירגוני הסביבה את תשומת הלב לנקודות הבאות:

1. חבילת האקלים האירופאית מתייחסת לכך שכשני שלישים מההפחתה תושג באמצעות מנגנוני סחר בינלאומיים, כך שההפחתה תושג מחוץ לאירופה במדינות מתפתחות. הדבר גורם לכך שבאירופה ימשיכו לפליט גזי חממה כרגיל, לא יחול כל שינוי בכלכלתה של אירופה, ותוחמץ ההזדמנות לצמיחה ירוקה ולפיתוח מקומות עבודה ירוקים בתוך אירופה.
2. חבילת האקלים נותנת פטורים לתעשיית החשמל ותעשיות אחרות (50% אשרות זיהום בחינם) עד שנת 2016 בהובלת קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל. מה שמזציע על העדפת הרווח הכספי לטווח הקצר על פני ראיה ארכת טווח של כלכלה ירוקה.
3. הסיכום של ועידת פוזנן לא מתייחס להפחתת פליטות בצורה קונקרטית כלל, למעט מחויבות לחזון הפחתה משותף לקראת הסדר כולל בקופנהגן.

חברי המשלחת הישראלית

ההשלכות הצפויות על מדינת ישראל

אדם טבע ודין מציינת שחרף הביקורת האמורה, המשלחת הישראלית כולה חזרה לארץ עם הבנה ברורה שמדינת ישראל צפויה להיות כפופה בהסדר החדש לחובת הפחתה.

הכלים שבלטו בדיוני הועידה ככלים האפקטיביים ביותר להפחתת פליטות הם: מעבר למשק אנרגיה המבוסס על אנרגיות מתחדשות, התיעלות אנרגטית במבנים, ומשק תחבורה המבוסס על תחבורה ציבורית יעילה וטכנולוגיות רכב יעילות וכאלה המבוססות על מקורות אנרגיה מתחדשים.

בנסיבות אלה, העובדה שלא היה בישיבות ההכנה של המשלחת הישראלית, לא כל שכן במשלחת הישראלית, נציג כלשהו למשרד התחבורה, מצביעה על קוצר ראיה בתכנון התחבורה בישראל.

כמו כן, העובדה שלא היתה למדינת ישראל נציגות כלשהי בדיוני השולחן העגול הדרג שרים, לנוכח העובדה שממשלת ישראל לא מצאה לנכון ללוח אף לא שר אחד מטעמה, בניגוד לצרפת, קנדה, ארה"ב, דנמרק, שבדיה, מצרים, אוסטרליה, ספרד, בריטניה אינדונזיה ועוד עשרות שרים וראשי מדינות, היא החמצה של הזדמנות להציג מחויבות לפיתוח בר קיימא ולתאר את היתרונות הישראלים בפיתוח טכנולוגיות מודרניות, צדדים שפחות מוכרים ביחסי החוץ של ישראל.

אך מעל לכל, ועידת האקלים הצביעה על הצורך הדחוף, לגבש תוכנית לאומית להפחתת פליטות, עם יעדי הפחתה מוגדרים ומדידים, כפי שהציגו מדינות מפותחות אחרות, ולגבש את התשתית הרגולטיבית שתאפשר את ישומה של התוכנית. ככל שתקדים הממשלה לגבש תוכנית כזו, פוטנציאל הצמיחה הירוקה שלה יגדל בהתאם. ובימים אלה, של משבר כלכלי, אין להקל ראש בהזדמנות זו, להוביל מגמה זו, ולהיות הראשונים להרויח ממנה מבחינה כלכלית.